"כשה' ציווה עליי ללכת לנינווה, ידעתי שאני לא רוצה ללכת. ניסיתי לברוח. עליתי על ספינה ביפו, אבל ה' לא ויתר עליי. סערה נוראה פקדה את הים, וידעתי שזו אשמתי.
כאשר נזרקתי לים, חשבתי שזה הסוף. אבל במקום לטבוע, דג ענק בלע אותי.
שלושה ימים ושלושה לילות הייתי בבטן הדג. זה היה הזמן שבו הבנתי שאין לאן לברוח. ה' איתי בכל מקום.
כאשר יצאתי לחוף, ידעתי שעליי למלא את שליחותי. נינווה ניצלה בזכות זה."