"עמדתי לבד מול מאות נביאי הבעל בהר הכרמל. הם צעקו, התפללו, רקדו סביב המזבח שלהם – ושום דבר לא קרה.
כשהגיע תורי, שקט השתרר. תיקנתי את המזבח לה', הנחתי את הקורבן, ושפכתי מים עליו. הרבה מים, עד שהכול היה רטוב.
עמדתי שם, התפללתי: "ענה לי, ה', ענה לי." ואז זה קרה.
אש ירדה מהשמיים, אכלה את הקורבן, את המזבח, ואפילו את המים שבתווך. העם נפל על פניו וקרא: "ה' הוא האלוהים! ה' הוא האלוהים!"
זה היה נס לא רק של אש, אלא של אמונה שהתעוררה מחדש בלב העם."