"עמדתי שם בין עמודי הבית הגדול בעזה, עיוור, שבור, חסר כל. הפלשתים חגגו סביבי, שמחים בנפילתי, צוחקים עליי ועל ה'. הם קראו לי שעשוע – "שמשון הגיבור" הפך לבדיחה.
אבל בלבי הייתה בקשה אחת: "זכרני נא, וחזקני נא אך הפעם הזה, האלוהים!"
הנחתי את ידי על עמודי הבית, ולראשונה זה זמן רב הרגשתי את הכוח חוזר אליי. זה לא היה כוחי – זה היה הכוח שה' נתן לי.
דחפתי בכל כוחי, עד שהעמודים התמוטטו. שמעתי את הזעקות סביבי, הרגשתי את הבית כולו קורס. זה היה הסוף שלי, אבל גם הסוף של אויבינו.
זה לא היה רק ניצחון פיזי. זה היה תיקון. ידעתי שגם במפלתו, אדם יכול לקדש שם שמיים."
שמשון הגיבור
שמשון במלחמה מול הפלשתים