"עמדתי מול החורבות של ירושלים. העיר שאהבתי, העיר שהייתה ללב העם שלנו, הייתה שוממה, חרבה. השכנים מסביב צחקו עלינו: "מה היהודים החלשים האלה עושים? האם יחיו את האבנים מתוך העפר?"
אבל ידעתי שזו לא רק בנייה של חומות. זה היה בניין של אמונה, של זהות.
במהלך הלילות היינו עובדים על החומות, ובימים – נלחמים. כל אחד מהעובדים החזיק ביד אחת כלי עבודה וביד השנייה נשק.
זה לא היה קל. האויבים ניסו לעצור אותנו שוב ושוב, אבל יד ה' הייתה איתנו. בתוך חמישים ושתיים יום סיימנו את המלאכה. זה היה בלתי נתפס.
ראיתי בעיניי איך אמונה חזקה והכוונה אלוקית יכולים להפוך את הבלתי אפשרי למציאות."
נחמיה בן-חכליה
לקריאה נוספת על חומות נחמיה