"עמדתי שם מול שתי חזיתות – הארמים מלפנים, ובני עמון מאחור. היינו במצב בלתי אפשרי. חילקנו את הצבא: אני הובלתי את הכוח מול הארמים, ואחי אבישי פיקד על הכוח מול עמון.
ידעתי שזה לא תלוי רק בכוחנו. אמרתי לאחי: "חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוהינו, וה' יעשה הטוב בעיניו."
הארמים ניסו לשבור אותנו, אבל אז הם החלו לברוח. זה לא היה רק תבונה צבאית – זה היה ה' שהפחיד אותם.
הרגשתי את יד ה' איתנו באותו יום, ומאז אני יודע שכל קרב הוא קודם כול קרב של אמונה."
יואב בן צרויה (שר צבאו של דוד המלך)