ברכת הגומל היא אחת מברכות ההודיה החשובות ביהדות, הנאמרת כאשר אדם ניצל מסכנה או מחוויה שעלולה הייתה להיות מסוכנת. אחת השאלות הנפוצות היא האם יש לברך את ברכת הגומל אחרי

עדות מרגשת מגיבור ישראל הלוחם הגיבור שנפצע במלחמת חרבות ברזל ומספר בעדות ראשונה על הנס שנעשה לו בשדה הקרב "אמרתי שמע ישראל ונפרדתי מכולם". מילים מרגשות "כוחנו באחדותנו"

ברכת הגומל היא אחת הברכות הייחודיות והמרגשות ביותר ביהדות, והיא מבוצעת כדי להודות על הצלה ממסכנה. פעמים רבות נשאלת השאלה: מתי אומרים את ברכת הגומל? מה הם המקרים בהם יש

וידאו בעדות אישית של לוחם צנחנים במילואים מלחימה בחאן יונס בפברואר 2024

בוקר של ערב החג שלושה יהודים נפצעו קל בניסיון דריסה וירי שתועד במצלמות וידאו. אפשר לראות את הנס שקרה בחג פסח ממש בלייב

סרטון וידאו מניסיון הפיגוע בבית כנסת שהיה בתל אביב באוגוסט 2024

בורא עולם הציל אותנו לאחר שחטפנו טיל RPG תודה לך בורא עולם

בסרטון זה מתוארים ניסים שחוו לוחמי ישראל במהלך מלחמת ששת הימים, כפי שסופרו על ידם.

הרב מרדכי אליהו זצ״ל – ניסים בארץ ישראל במלחמות ישראל. מדהים עד כמה רלוונטי להיום.

עדות מטלטלת של חייל צה"ל, שסיפר כיצד אמר 'שמע ישראל' ונפרד מכולם, אך חווה נס והחלים.

ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, המספר על שלושה ניסים שהתרחשו במהלך פעילותו בעוטף עזה.

עמדנו מול מקלט הרדיו, נשמנו עמוק. זה היה ה' באייר תש"ח, והלב שלנו פעם במהירות. דוד בן-גוריון עמד ונשא את מילות ההכרזה: "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ

במהלך מלחמת המפרץ, ישבתי עם משפחתי בחדר האטום, שומעים את האזעקות והדי הפיצוצים. החשש היה גדול, אך למרבה הפלא, הטילים שנפלו בישראל גרמו לנזק מועט מאוד, וכמעט ללא נפגעים בנפש.

הייתי חייל בצנחנים, וב-7 ביוני 1967, נכנסנו לעיר העתיקה בירושלים. הלב שלי דפק בחוזקה כשעברנו דרך שער האריות. כשהגענו לכותל המערבי, עמדתי שם, דומע מהתרגשות. לא האמנתי שזכיתי לראות את

עמדתי בבית המקדש השני, לאחר ניצחון המרד על היוונים. הלב שלי היה מלא שמחה, אך גם דאגה. היה עלינו לטהר את המקדש ולהדליק את המנורה, אך מצאנו רק פך שמן

"השומרים הסמויים"הלכתי במדבר, לבדי, כשפגשתי אדם זר. זה היה אליהו הנביא, אבל בתחילה לא זיהיתי אותו. הוא סיפר לי על ניסים שנעשים כל הזמן – ניסים שאנחנו לא רואים. הוא

"קריאה אחרונה להצלה"כשנפלתי לבור עמוק, הייתי בטוח שזה הסוף. השעות חלפו, ולא היה לי דרך לצאת. פניתי לה' בתפילה: "אנא, ה', שלח לי הצלה." לפתע, שמעתי קולות מבחוץ – אנשים

"השמיים נפתחו"השדות היו יבשים, אנשים היו על סף ייאוש. ידעתי שעליי לעשות משהו. פניתי לה', לא בבקשה לעצמי, אלא למען האנשים שסבלו. עמדתי בצד הדרך והתפללתי: "ה', ראה את הסבל

"נס שהציל את העיר"עמדתי שם, בעיצומה של מגפה נוראה שפקדה את העיר. ילדים מתו בזה אחר זה, ולא ידעתי איך נוכל להמשיך.אחד הילדים, בנם של אנשי העיר, נפל למשכב, וידעתי

"תפילה על העניים"היו אלה ימים קשים. העננים סירבו להמטיר גשם, והאדמה הייתה יבשה וסדוקה. העניים באו אליי ובכו: "רבי, אנו לא יכולים להמשיך כך. אנא, התפלל לה'." עמדתי בחדרי, פניתי

מצאתי את עצמי לבד במדבר. זה היה יום קשה, וכאשר ניסיתי למצוא מקום ללון, דחו אותי מכל כפר שאליו הגעתי."זה לטובה," אמרתי לעצמי, למרות הקושי. פניתי לשדה, הצבתי את החמור,

"עמדתי על סיפון הספינה, מביט על הגלים המתרוממים מול עיניי. הים היה סוער, וחשבתי שזה הסוף.הכול התחיל כשהפלגתי כדי לקיים מצווה, ואז לפתע פרצה סערה אדירה. האנשים סביבי צעקו, ואני

שירות בצבא הוא לא רק חובה לאומית, אלא גם מסע אישי מלא באתגרים, סכנות ואחריות. חיילים, בין אם בזמן לחימה, אימונים או פעילויות יומיומיות, לעיתים מוצאים עצמם במצבים מסוכנים שבהם

ברכת הגומל היא אחת הברכות המיוחדות והמרגשות ביהדות, המבטאת הכרת תודה לה' על הצלה מסכנה או חוויה קשה. אחת השאלות שעולה לעיתים קרובות היא: האם ניתן לברך את ברכת הגומל

לידה היא אחד הרגעים המרגשים ביותר בחיים, אך היא גם רגע שמלווה בסכנות ובאתגרים. ההלכה היהודית מכירה בכך, ומזמינה את היולדת לברך ברכת הגומל כדי להודות על ההצלה והאפשרות להתחיל

חיים מלאים הם חיים עם עליות וירידות, ולעיתים אנחנו מוצאים את עצמנו במצבים שמזכירים לנו עד כמה הכל שביר ועד כמה ההשגחה הפרטית מלווה אותנו בכל רגע. תאונה, מכל סוג

"כשה' ציווה עליי ללכת לנינווה, ידעתי שאני לא רוצה ללכת. ניסיתי לברוח. עליתי על ספינה ביפו, אבל ה' לא ויתר עליי. סערה נוראה פקדה את הים, וידעתי שזו אשמתי. כאשר

"הצבא היה קטן, כמעט ולא נשארו לנו כלי נשק. הפלשתים היו עצומים בכוחם, עם אלפי מרכבות ופרשים. יונתן, בני, החליט לפעול. הוא ונושא כליו טיפסו אל המחנה הפלשתי, ותקפו לבדם.

"הבטתי אל השמיים, רואה את ענני הסערה מתקבצים מעלינו. סיסרא והמרכבות שלו ירדו אל נחל קישון, בטוחים בניצחונם. המרכבות האימתניות שלהם, עשויות ברזל, נראו בלתי ניתנות לעצירה. אבל אז קרה

"עמדתי מול העם, מתכונן לקרב מול בני עמון. הלחץ היה גדול – הם היו רבים וחזקים, ואנחנו רק קומץ לוחמים עם אמונה. נשאתי תפילה לה': "אם תיתן את בני עמון

"עמדתי מול החורבות של ירושלים. העיר שאהבתי, העיר שהייתה ללב העם שלנו, הייתה שוממה, חרבה. השכנים מסביב צחקו עלינו: "מה היהודים החלשים האלה עושים? האם יחיו את האבנים מתוך העפר?"

"עמדתי שם בין עמודי הבית הגדול בעזה, עיוור, שבור, חסר כל. הפלשתים חגגו סביבי, שמחים בנפילתי, צוחקים עליי ועל ה'. הם קראו לי שעשוע – "שמשון הגיבור" הפך לבדיחה. אבל

"עמדתי שם מול שתי חזיתות – הארמים מלפנים, ובני עמון מאחור. היינו במצב בלתי אפשרי. חילקנו את הצבא: אני הובלתי את הכוח מול הארמים, ואחי אבישי פיקד על הכוח מול

"עמדתי לבד מול מאות נביאי הבעל בהר הכרמל. הם צעקו, התפללו, רקדו סביב המזבח שלהם – ושום דבר לא קרה. כשהגיע תורי, שקט השתרר. תיקנתי את המזבח לה', הנחתי את

"עמדתי שם במצפה, רואה את בני ישראל מבועתים. הפלשתים התקרבו, צבא עצום ומאיים, בעוד אנחנו רק התחלנו לחזור בתשובה אחרי שנים של חטאים. הקרבתי קורבן לה', התפללתי מכל הלב: "אנא,

"כשישבתי שם במחנה, הסתכלתי מסביבי וראיתי את השקט – שקט של ייאוש. הפלשתים שלטו בשטח, והכוח שלנו היה קטן וחלש. אבל ידעתי, ידעתי בליבי, שה' לא מוגבל למספרים. אמרתי לנושא

"עמדנו בדותן, מוקפים לחלוטין בצבא ארם. החיילים שלי היו מלאי פחד, ואני יכולתי לשמוע את הלחישות: "איך נשרוד את זה?" נושא כליי הביט בי, עיניו מלאות חרדה: "אדוני, מה נעשה?"

"מעולם לא פחדתי כמו באותו לילה. צבא אשור הענק הקיף את ירושלים. רבשקה שלח מכתבים מלאי גאווה והשפלות. "אל תבטחו בה'," הוא כתב לנו, "כי לא תינצלו מידי." אני, חזקיהו,

"עמדתי על ההר, מביטה על המתרחש למטה. צבא סיסרא היה מוכן ומאורגן, מרכבות הברזל שלהם נראו בלתי ניתנות לעצירה. ברק והלוחמים שלנו היו מעטים, והקרב נראה בלתי אפשרי. אבל האמנתי.

"שכבתי ער במחנה, מוקף בשלוש מאות הלוחמים שנשארו איתי. כן, רק שלוש מאות. התחלנו עם אלפים רבים, אבל ה' אמר לי לצמצם. "רב העם אשר איתך," אמר, "פן יתפאר ישראל

"עמדתי מול חומות יריחו, גבוהות ובלתי חדירות. יכולתי לראות את עיני הלוחמים שלי – שילוב של אמונה וחשש. הם לא שאלו שאלות, אבל אני ידעתי מה הם חושבים. איך נשבור

"כשעמלק תקף אותנו ברפידים, ידעתי שאנחנו צריכים להילחם. שלחתי את יהושע להוביל את הקרב, אבל ידעתי גם שזה לא יהיה קרב רגיל. הלכתי אל ראש הגבעה, ואיתי אהרון וחור, בידיי

הנס הצבאי הראשון בהיסטוריה – אותו נס מסופר וידוע עד היום בכל רחבי העולם. אפשר לומר שמרבית העולם (למעלה מ-54% מאוכלוסיית העולם מכירים בנס קריעת ים סוף). אז בחרנו להציג

"מדתי עם משפחתי מול הרגע שחששתי ממנו כל חיי – המפגש עם עשו. ארבע מאות לוחמים באו איתו. אני הייתי לבד, עם משפחה וילדים. מה יכולתי לעשות? התפללתי. ביקשתי רחמים.

אתמול בערב שמעתי חדשות את המהדורה המרכזית בערוץ 11: התראיינו חיילים שהחליטו להתגייר ביניהם לוחם גבעתי דוד שראס גיבור ישראל, שמספר למה הוא החליט להתגייר: "מה שהביא אותי לפה זה

"אני עדיין זוכר את השקט שהיה במחנה, השקט של פחד. גוליית עמד שם, ענק בגובה וברוח, מקלל את ה' ואת צבא ישראל יום אחרי יום. ראיתי את עיניהם של אחיי